פדרו חואן גוטיירס, הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה

עם עובד, 2005.

 

כמעט גמרתי את הכפול השני ופתאום מופיעים שניים בפתח, מאחורי. שני בחורים שטופי דם, ברגליים כושלות, כמעט גוססים, דוקרים אחד את השני בסכינים. כולם רואים אותם חוץ ממני, כי הם מאחורי הגב שלי, ואני לא מגיב בזמן. הם נופלים עלי. שניהם ישר עלי. נראה לי שחוץ מגוססים הם גם שיכורים ומסטולים ממריחואנה. אני מנסה לקום מהספסל, אבל השניים מתמוטטים עלי. אחד מהם חותך אותי עם הסכין שלו. עושה לי חתך רציני בזרוע ובצד ימין של הגוף. הכול כל-כך מהר שאני לא מספיק להבין. אין לי מושג מאיפה הם צצו. בשקט. בלי שום צעקה או אפילו גניחה. והשניים שוכבים עלי מתים, דייסה אחת גדולה של דם. הבר התרוקן תוך שנייה. המוזג עומד שם לבד בקצה השני של הדלפק. אפילו העניים השאירו אוכל בצלחת וברחו.

מופיעה אישה שצורחת משהו ובוכה: "הוא הרג לי אותו, הרג לי אותו,"  ומחבקת בצרחות את אחת הגוויות.

ניסיתי להתרחק, אבל אני לחוץ אל הדלפק, ושני המתים והאישה חוסמים לי את המעבר. הכי טוב שאסתלק משם. אבל לא. הנה כבר מגיע שוטר. הוא תופס אותי ביד ודורש פנקס זיהוי.

חזרה למעלה