ריימונד קארבר, מתחילים

עם עובד, 2013.

 

["דבר קטן וטוב"]


"אתם בטח צריכים  לאכול משהו," אמר האופה. "אני מקווה שתאכלו מהמאפים החמים שלי. אתם חייבים לאכול ולהחזיק מעמד. אוכל זה דבר קטן וטוב בזמנים כאלה," אמר.

הוא הגיש להם מאפי קינמון שזה עתה יצאו מהתנור וציפוי הסוכר שלהם עדיין נוזל. הוא שם חמאה על השולחן וסכינים למרוח בהם את החמאה. אחר כך האופה ישב אתם לשולחן. הוא חיכה. הוא חיכה עד שכל אחד מהם לקח מאפה מהמגש והתחיל לאכול. "טוב לאכול משהו," אמר כשהוא מתבונן בהם. "יש עוד. תאכלו הכול. תאכלו כמה שאתם רוצים. יש כאן את כל המאפים שבעולם."

הם אכלו מאפים ושתו קפה. אן היתה רעבה פתאום, והמאפים היו חמים ומתוקים. היא אכלה שלושה, וזה שימח את האופה. אחר כך הוא התחיל לדבר. הם האזינו בתשומת לב. אף על פי שהיו עייפים ומוכי יגון, האזינו למה שהיה לאופה לומר.

 

 

 

     

חזרה למעלה