"יקירתי," המשיכה הגבירה הרמה בקול רציני, "האושר בחיי הנישואין מאז ומעולם אינו אלא ספקולציה, עסק שתובע טיפול מיוחד. אם תוסיפי לדבר אלי רגש שעה שאני מדברת אלייך נישואין, במהרה לא נבין זו את זו כלל. הקשיבי לי," אמרה עוד, כממתיקה סוד. "הזדמן לי לפגוש אחדים מאנשי המעלה של דורנו. אלה שהתחתנו, כמעט ללא יוצא מהכלל, נשאו להם נשים של כלום. ובכן, הנשים האלה שלטו בהם כשם שהקיסר שולט בנו, ואם לא קיבלו אהבה, לפחות כבוד הן קיבלו מהם. סודות חביבים עלי, בייחוד סודות הנוגעים לנו הנשים, ומשום כך השתעשעתי בביקוש הפתרון לחידה הזאת. ובכן, מלאכי, לנשות-החיל האלה היה הכישרון לנתח לעומקו את אופיו של הבעל; מבלי להיבהל כמוך מעליונותו, הן השכילו לאתר את התכונות שהלה לקה בחסרונן; ובין שחוננו בתכונות האלה ובין שהעמיד פנים שחוננו בהן, מצאו דרך להציג אותן לראווה לעיני בעליהן עד שהצליחו להרשימם. ולבסוף, הרשיני עוד ללמדך כי הנשמות האלה, שנראות לנו כה גדולות מלבר, בכולן יש גרעין קטן של טירוף, ושׂומה עלינו לדעת לנצלו. עם רצון נחוש למשול בהם, בלי לסטות מדרכנו אף כהוא-זה, תוך גיוס כל המעשים, הרעיונות והתחבולות הנשיות לתכלית הזו – אנו מטילות את מרותנו על אותן נפשות שגיוניות להפליא, שדווקא גמישות מחשבתן היא שנותנת בידינו את הכלים להשפיע עליהם."
"אלי שבשמיים!" הזדעקה האשה הצעירה בבעתה. "וכאלה הם החיים? הלוא זו מלחמה..."