ריימונד קארבר, על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה

הסדרה הלבנה/עם עובד, 1992.

 

["עינית"]


איש בלי ידיים בא לדלת למכור לי תצלום של הבית שלי. מלבד הקרסים מניקל, היתה לו צורה של גבר רגיל כבן חמישים.

"איך איבדת את הידיים שלך?" שאלתי אחרי שאמר מה הוא רוצה.

"זה סיפור אחר," אמר. "אתה רוצה את התמונה הזאת או לא?"

"תיכנס," אמרתי. "בדיוק הכנתי קפה."

 


["האמבטיה"]


הטלפון צלצל.

"כן!" היא אמרה. "הלו!" אמרה.

"גב' וייס," אמר קול של גבר.

"כן," היא אמרה. "גב' וייס מדברת. זה בקשר לסקוטי?" אמרה.

"סקוטי," אמר הקול. "זה בקשר לסקוטי, אמר הקול. "יש לזה בהחלט קשר לסקוטי."

 

חזרה למעלה