קצת אחרי האמצע

קצת אחרי האמצע  נהירה חרישית

מהאולם הדליל ממילא במוזאון.

לפני יובל, עיר אחרת, סרט איטלקי אחר:

הבלונדית עם הפרצוף הארוך והגבר שזמנו עבר

בחדר עבודה מרֹהט בעץ ועור, 

מתנועעים בעצבנות בלי לדבר, 

מאורר מגביר את המחנק.

הנהירה החוצה לא התמהמהה,

דלתות נטרקו.

מיד ידעתי שאני במקום הנכון, 

בצד של אלה שיודעים,

המיעוט המסֻכסך עם המציאות.